יום שישי, 19 באוקטובר 2012

למה משיקים כוסות בזמן הרמת כוסית?


סביר להניח ששמעתם שני הסברים פופולאריים באשר למקור השקת הכוסות, אך רוב הסיכויים שהם אינם נכונים. והנה למה:
הסבר ראשון: על מנת לוודא שבן זוגך לשתייה אינו מנסה להרעיל אותך, השקת הכוסות גרמה למעבר של טיפות יין מכוס אחת לשנייה, ובכך הבטיחה שאיש אינו מנסה להרוג את חברו.
למה זה לא סביר: ראשית, כדי לגרום ליין לקפוץ מכוס לכוס, צריך למלא את הכוס עד סופה ולכן בהכרח יין יישפך על הרצפה. מכיוון שבאותם זמנים יין היה מוצר יקר ויוקרתי מאוד, לא סביר שהיו מאפשרים בכזו קלות לתת לו להתבזבז, ובוודאי שלא בתדירות כה גבוהה.
למה עוד זה לא סביר: אומנם רצח באמצעות הרעלה היה בהחלט דבר מוכר, אך הרעלת אנשים, באמצעות כוס השתייה שלהם, בזמן מפגש חברתי, כשיריבך עומד מולך, היה כל כך נדיר, שאין סיבה ממשית להתפתחות מנהג כה גורף ופופולרי.

הסבר שני: השקת הכוסות נועדו ליצור רעש חזק שיבריח שדים ורוחות רעות וישאיר רק מזל טוב.
למה זה לא סביר: בעוד מנהג יצירת רעש כדי להבריח רוחות ושדים היה נפוץ בימי קדם (צלצול הפעמון בכנסייה בחתונה, רעש והמולה בחצות של השנה החדשה), השקת הכוסות הגיעה בזמנים מתקדמים הרבה יותר, בהם כבר לא חששו מרוחות רעות המסתתרות בכל פינה ביום-יום.

אז למה בכל זאת משיקים כוסות?
ובכן, מקור המנהג הזה במנהג אחר שהיה נהוג בתקופה מוקדמת יותר. לפי המנהג, בארועים בהם נאספו מספר אנשים, חלקו המשתתפים את השתייה מכלי אחד, כל אחד בתורו. את הטיפות האחרונות בכלי השאירו למארח, אותן הוא שתה בליווי של חתיכת לחם אפוי ומתובל (ומכאן - Toast-Toasting).
לימים, הפכה השתייה לאינדיבידואלית - כל אחד מכוס נפרדת משלו. כדי לפצות על "אובדן האחידות", הונהגה שתייה בו-זמנית לאחר הברכה/נאום/Toasting.
ומה עם נקישת הכוס? היא אקט פיזי שמסמל שני דברים:
1. איחוד וחיבור בין כל הסובבים, גם אם רק לרגע קצר.
2. חיבור והסכמה של הנוקש עם הברכות שנשמעו.

בהמשך, קיבלה הנקישה משמעות נוספת.
בעוד שתיית היין מערבת את כל החושים - ראייה, טעם, ריח ומגע, חוש השמיעה נותר מיותם.
הנקישה הוסיפה מימד נוסף לחוויה, וטיבן של כוסות יין נמדד בין השאר בצליל שהפיקו בזמן הנקישה.

לחיים.



אין תגובות:

פרסום תגובה