יום ראשון, 28 באוקטובר 2012

למה אומרים "עד 120"?




יצא לכם לאחל למישהו ליום ההולדת "עד 120 שנה"?
תכל'ס אם אתם כבר מאחלים למישהו משהו, למה לא ללכת על גדול? למה לא עד 150? 200? 999?

ככל הנראה הביטוי הזה צמח מתוך פסוקים א'-ו', פרק ג', ספר בראשית:
"וַיְהִי כִּי הֵחֵל הָאָדָם לָרֹב עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּבָנוֹת יֻלְּדוּ לָהֶם. וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה, וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ. וַיֹּאמֶר ה', לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר, וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה".



מהפסוק הזה, שמופיע כמעט מיד אחרי בריאת האדם, עשוי להשתמע ש-120 שנים הם תוחלת החיים המקסימאלית שאלוהים הקציב לבני האדם.

אבל, האמת היא, שפירוש נוסף אומר שהכוונה היא בכלל לא לזמן החיים של האדם, אלא לזמן שאלוהים הקציב לנוח כדי להחזיר בתשובה את בני עמו לפני שהוא ממטיר עליהם את המבול.

מקור נוסף למושג "מאה ועשרים שנה" קשור לאורך חייו של משה רבנו שהגיע לגיל זה בזמן מותו. לפני שהוא נפטר הוא אומר:"וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל. וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם בֶּן-מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם לֹא-אוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבוֹא" (דברים, פרק ל', פסוקים א'-ב')

רוב המפרשים מסבירים ש"לא אוכל לצאת ולבוא" מתייחס לאיזו גזרה שמימית לפיה החיים מוכרחים להסתיים עד גיל 120.
אז פעם הבאה, עשו טובה, תהיו לארג'ים, זרקו מספר גבוה יותר.


יום שבת, 27 באוקטובר 2012

למה "מחזיקים אצבעות" למזל?

בטוח שלפחות פעם אחת בחיים עשיתם את זה בעצמכם - החזקתם אצבעות חזק חזק בתקווה שמשהו שנורא רציתם יקרה. לפעמים בשתי הידיים. ואם מדובר במקרה חריג, אפילו באצבעות הרגליים.
אז מאיפה הגיע המנהג המשונה הזה?

אתם מכירים את זה שמחזיקים צלב להגנה כנגד שדים, ערפדים ודומיהם? אז מה עושים כשאין צלב בנמצא?
בימיה המוקדמים של הכנסיה, האמינו כי הצלבת האצבעות (Crossing Your Fingers ולמעשה יצירת "מיני צלב") כמוה כשימוש בכוחו של הצלב להגנה. ההצלבה באה לידי שימוש גם בתפילות רגילות ומביעה תקווה למזל טוב שיגיע.
בתמונה המתארת את הארוחה האחרונה, אפשר למצוא את ישו כשהוא מצליב אצבעות:

אבל להצלבה היה שימוש נוסף, מאוחר יותר. בזמן הרדיפות של הרומאים אחרי הנוצרים, הצלבת אצבעות הייתה דרך בה נוצרים זיהו אחד את השני ונפגשו לתפילות סודיות.

מקור: http://en.wikipedia.org/wiki/Crossed_fingers


יום שישי, 26 באוקטובר 2012

כלב חם - למה לנקניקייה קוראים Hot Dog


אז יכלתם בקלות לחשוב שלנקניקיות קוראים Hot Dog מכיוון שהן עשויות מכלבים.
ואתם צודקים...
כי בגרמניה של המאה ה-20, נקניקיות עשויות בשר כלבים היו דבר די נפוץ (תיעודים מתארכים את התופעה לפחות מ-1845), והן קיבלו גם את הכינוי "כלב" בגרמנית.

התיעוד הראשון להופעתו של הביטוי Hot Dog בכוונה ברורה לנקניקייה, נמצא בכתבה בעיתון The Peterson Daily Press ב-31 לדצמבר 1892. הכתבה עסקה במוכר נקניקיות בשם Thomas Francis Xavier Morris, שגם היה ידוע בכינויו: Hot Dog Morris.



מתוך הכתבה:
"Somehow or other a frankfurter and a roll seem to go right to the spot where the void is felt the most. The small boy has got on such familiar terms with this sort of lunch that he now refers to it as "hot dog." "Hey, Mister, give me a hot dog quick," was the startling order that a rosy-cheeked gamin hurled at the man as a Press reporter stood close by last night. The "hot dog" was quickly inserted in a gash in a roll, a dash of mustard also splashed on to the "dog" with a piece of flat whittled stick, and the order was fulfilled."
—Paterson Daily Press, Dec. 31, 1892, pg. 5


יום חמישי, 25 באוקטובר 2012

המצאת סמל ה"שלום" (Peace)

זוכרים את "סמל השלום" שנהגנו לצייר על מחברות, קלמרים ומדרכות? אז מסתבר שזה לא רגל של יונה שם.
ולא - זה לא סמל ה"שלום".
למעשה מדובר בסמל שיצר האומן הבריטי Gerald Holtom עבור התנועה נגד מלחמה גרעינית (Direct Action Committee Against Nuclear War או DAC) ב-1958.



Holtom מספר שההשראה לסמל הגיעה מתוך מצב של ייאוש. הוא צייר בצורה בסיסית וסכמתית את עצמו בתחושת הייאוש, כאדם המרים את ידיו, בצורה דומה לאיכר בציורו הידוע של גויה והקיף אותה בעיגול.
מאוחר יותר החליט שהסמל לא יכול לתאר מצב של ייאוש אלא של תקווה, ולכן הפך אותו.


ומה בכל זאת משמעות הסמל?
Flag Semaphore היא שיטת העברת מסרים למרחק באמצעות הנפת דגלים (בין ספינות לדוגמא), כאשר כל פוזיציה של הדגלים מסמלת אות אחרת. Holtom השתמש באותיות N ו-D כראשי תיבות ל-Nuclear Disarmament (פירוק מנשק אטומי) והחיבור ביניהן יצר את הסמל, כפי שאפשר לראות כאן:






הסמל הופץ ובמהרה הפך לסמל גנרי של שלום ששירת לא רק את חברי התנועה, אלא כל אדם שרצה להזדהות עם האידיאולוגיה.

יום רביעי, 24 באוקטובר 2012

למה לעבור מתחת לסולם מביא מזל רע?


אחת מהאמונות התפלות המוכרות ביותר הינה מזל רע שמגיע בעקבות מעבר מתחת לסולם. באופן מפתיע, אפשר למצוא את המקור לאמונה בשתי תרבויות שונות מאוד, אך בצורה כמעט זהה.

הנצרות המוקדמת לימדה שכל עצם בעל צורת משולש, מייצג את השילוש הקדוש - האב, הבן ורוח הקודש.
האמונה הייתה כי במעבר מתחת לסולם, האדם "שובר" את השילוש הקדוש, מביע חוסר אמונה בשילוש והוא נתפס כבעל ברית עם השטן! (סאונד אפקט דרמטי).
וכן, זה תקף גם אם מדובר בסולם ישר שנשען על קיר.
המעשה הזה נתפס כחילול הקודש, ולפי האמונה של הנצרות העתיקה מדובר בחטא נצחי, ללא אפשרות למחילה. תוסיפו לזה את העובדה שבקלות הייתם יכולים להחשב כמכשפה באותה תקופה, ואתם מבינים שמזל טוב לא יכול לצאת מהסיפור הזה.

את אותה תפיסה אפשר למצוא גם במצרים העתיקה, שבה המשולש נחשב לבעל כוח מיוחד, ושבירתו, על ידי הליכה מתחת לסולם, מהווה פגיעה בכוח, וסכנה של ממש.

אבל האמת היא, שלא צריך להיות גאון גדול כדי להבין שסולם בדרך כלל אומר שמתבצעת עבודה באזור,
והסיכויים שמשהו רע יקרה לך, עולים...

מקורות: http://www.wisegeek.com/why-is-it-considered-bad-luck-to-walk-under-a-ladder.htm#
           http://library.thinkquest.org/05aug/00110/superstitionframeset.htm


יום שני, 22 באוקטובר 2012

למה פיראטים הולכים עם רטייה?


אחד האייקונים הבולטים בדמותו של שודד הים הוא הרטייה המונחת על אחת מעיניו. אבל האם חוץ מלהסתיר עין שאבדה במהלך קרב אכזר, או סתם דרך להטיל פחד באויבך, יש סיבה פרקטית יותר לפופולאריות הרטייה?
מסתבר שכן.

כמו כל יורדי הים, במהלך שהותם על הספינה הפיראטים היו צריכים לעשות מעברים רבים בין אור השמש הבוהק שעל הסיפון, לחושך שבירכיתי הספינה. המעברים הללו דורשים מהעין מספר דקות כדי להתרגל, עד שהראייה חוזרת למצבה התקין.
בעוד שרוב יורדי הים אינם נתונים כבדרך שגרה לקרבות, מרדפים וניווט במים לא מוכרים, שודדי הים נאלצו להתמודד עם תנאים אלו באופן תכוף יותר. במצבים כאלו, כל דקה שמתבזבזת עלולה לגרום לנזק קטלני ולכן הם היו צריכים למצוא פתרון שיפחית, אם לא ימגר, את זמן ההסתגלות בין האור והחושך.

אז איך הרטייה עוזרת במצב זה?
הרטייה גורמת לעין אחת להסתגל לחושך ושומרת אותה ב"מצב ראייה בחושך", בעוד העין השנייה ממשיכה לתפקד כרגיל. בעת הצורך, החלפה מהירה של הרטייה בין העיניים מאפשרת למזער את זמן ההסתגלות למצב החדש.

אז אומנם אין תימוכין היסטורי להנחה הזו, אבל בתוכנית הטלויזיה "מכסחי המיתוסים" עשו ניסוי כדי לבחון את התיאוריה, והתוצאות מרשימות (האקשן מתחיל בדקה 1:40):





יום שישי, 19 באוקטובר 2012

למה משיקים כוסות בזמן הרמת כוסית?


סביר להניח ששמעתם שני הסברים פופולאריים באשר למקור השקת הכוסות, אך רוב הסיכויים שהם אינם נכונים. והנה למה:
הסבר ראשון: על מנת לוודא שבן זוגך לשתייה אינו מנסה להרעיל אותך, השקת הכוסות גרמה למעבר של טיפות יין מכוס אחת לשנייה, ובכך הבטיחה שאיש אינו מנסה להרוג את חברו.
למה זה לא סביר: ראשית, כדי לגרום ליין לקפוץ מכוס לכוס, צריך למלא את הכוס עד סופה ולכן בהכרח יין יישפך על הרצפה. מכיוון שבאותם זמנים יין היה מוצר יקר ויוקרתי מאוד, לא סביר שהיו מאפשרים בכזו קלות לתת לו להתבזבז, ובוודאי שלא בתדירות כה גבוהה.
למה עוד זה לא סביר: אומנם רצח באמצעות הרעלה היה בהחלט דבר מוכר, אך הרעלת אנשים, באמצעות כוס השתייה שלהם, בזמן מפגש חברתי, כשיריבך עומד מולך, היה כל כך נדיר, שאין סיבה ממשית להתפתחות מנהג כה גורף ופופולרי.